מפתח ייעודי לקובץ אינו מבטיח צפייה חד־פעמית או אפשרות להשיב את העותק שבידי הנמען.
כדי להגן על קובץ מצורף, יישום הודעות יכול להצפין את הקובץ במכשיר השולח במפתח אקראי, להעלות את הגרסה המוצפנת ולהעביר את מפתח הקובץ לנמען בתוך הודעה המוצפנת מקצה לקצה. דפוס זה מכונה לעיתים הצפנת מעטפת: הקובץ הגדול וכמות המידע הקטנה הנחוצה לפתיחתו עוברים במסלולים שונים אך קשורים.
הסבר זה עוסק בקבצים מצורפים בשיחה עם E2EE; שליחת קובץ בכל יישום או בכל סוג של ערוץ אינה בהכרח מספקת אותה הגנה.
מסלולה של תמונה פרטית מהמכשיר אל הנמען
- מכשיר השולח יוצר מפתח תוכן עבור הקובץ.
- הקובץ מוצפן בהצפנה מאומתת; הנמען צריך לזהות שינויים בלתי מורשים בנתונים.
- הגרסה המוצפנת נשמרת בשירות אחסון קבצים.
- כתובת הקובץ או המזהה שלו והמפתח הנחוץ נשלחים לנמען בהודעה מוגנת.
- מכשיר הנמען מוריד את הקובץ, מאמת את תקינותו ואז פותח אותו.
תיעוד האבטחה של Livara מתאר מפתח אקראי ייעודי לכל קובץ מצורף והעברתו במסגרת סשן ההודעות. מאמר זה מסביר את הארכיטקטורה המוצהרת הזאת, ולא תוצאות של ביקורת על המימוש.
״מפתח ייעודי לקובץ״ אינו אומר ״אפשר לפתוח את הקובץ רק פעם אחת״
מפתח שנוצר עבור קובץ מסוים עשוי להידרש לקריאה חוזרת של אותו קובץ. ייעוד המפתח לקובץ אינו אומר שמשליכים אותו מיד אחרי הצפייה הראשונה, שהקובץ נמחק אוטומטית או שנמנעת מהנמען האפשרות לשמור אותו.
גם שימוש חד־פעמי במפתח הודעה ושימוש במפתח תוכן עבור קובץ מצורף הם שני מושגים שונים. אין להסיק על תכונות כגון צפייה חד־פעמית או הודעות נעלמות רק משם האלגוריתם.
מדוע גם המפתח וגם ה־nonce חשובים?
AES-GCM מספק, נוסף לסודיות, בדיקה של אותנטיות הנתונים; עם זאת, חיוני להשתמש בו נכון. תקן NIST SP 800-38D מפרט את כללי GCM. שימוש חוזר באותו צירוף של מפתח ו־nonce עבור נתונים שונים עלול לסכן את האבטחה.
מבחינת המשתמש, המשמעות המעשית היא שהכיתוב ״AES-256״ לבדו אינו מספיק. צריך לבדוק גם את מפרטי ניהול המפתחות, היצירה האקראית, אימות הקבצים והטיפול בשגיאות. שינוי של בית אחד צריך להביא לדחיית קובץ לא תקין, ולא להצגת תוכן ששונה כקובץ תקין.
מה רואים הנמען, השרת ויישום הגלריה?
| מיקום | שאלת אבטחה |
|---|---|
| שירות אחסון הקבצים | האם יש בידיו רק בתים מוצפנים, או שיש לו גם גישה למפתח? |
| ההודעה המכילה את המפתח | האם המפתח, שם הקובץ ותיאורו מוגנים בשיחת E2EE? |
| מכשיר הנמען | היכן נשאר הקובץ אחרי פתיחתו: בזיכרון, במטמון או בגלריה? |
| גיבוי בענן | האם העותק שנשמר נכנס לגיבוי התמונות, ואיזו הגנה יש לגיבוי הזה? |
הצפנה בזמן ההעברה אינה שולטת בעותק שהנמען שומר בגלריה. לפני שליחת מסמך רגיש, בדקו גם חלקים מיותרים בתמונה, טקסט ברקע ופרטי מיקום שבקובץ.
מה שונה בקובץ שנשלח בקבוצה פרטית?
מספר בעלי המפתח המורשים גדל. Livara מתארת ב־LGS1 תמיכה בקבצים מצורפים בקבוצות פרטיות תואמות במצב E2EE; אין להרחיב את הטענה הזאת לערוצים ציבוריים. כל חבר שקיבל את הקובץ עשוי לשמור עותק. הסרת חבר או החלפת מפתחות עתידיים אינה משיבה את העותק הקודם שבידיו.
רשימת בדיקה לשליחת קובץ רגיש
- בדקו מחדש את מרחב השיחה ואת המשתתפים.
- אם זהות הנמען חשובה, אמתו את טביעת האצבע של המפתח בדרך מהימנה.
- שלחו רק את המידע הנחוץ; לא תמיד נדרשת תמונה מלאה של מסמך.
- תאמו עם הנמען את השמירה בגלריה, ההורדה האוטומטית והגיבוי בענן.
- אל תשאירו קובץ שפוענח במכשיר משותף או לא נעול.
שאלות נפוצות
האם מפתח ייעודי לקובץ מבטיח שליחה בטוחה?
לא. נדרשים גם מכשירים מאובטחים, אימות זהות הנמען ומימוש תקין. קראו את מודל האיומים של Livara לצד מפרטי ההצפנה.
האם תמונה בערוץ ציבורי נהנית מאותה הגנה?
לפי הגבול שמצהירה עליו Livara, ערוצים הם ציבוריים וניתנים לקריאה; לא מובטחת עבורם סודיות של קבצים מצורפים פרטיים.
האם הקישור לקובץ לבדו מספיק?
הדבר תלוי בתכנון השירות. בחנו בנפרד את הקישור, המפתח והרשאת הגישה; עצם היותה של כתובת URL ארוכה או אקראית אינו הוכחה ל־E2EE.
